חזרה לרשימה
אוריינות מדעית הינה היכולת לעשות שימוש בידע, מושגים ורעיונות מדעיים, על מנת לתאר ולהסביר תופעות; לזהות שאלות לחקירה מדעית; להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים וידע מדעי בהיבטים לימודיים חברתיים ואישיים, מתוך הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת אקטיביות בחתירה לצדק חברתי וסביבתי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בפיתוח ידע ואוריינות מדעית.
המאמר הראשון מציג ממצאי סקר שבחן את עמדות המורים בנוגע לאוריינות מדעית ברומניה, בעקבות רפורמה שבוצעה במערכת החינוך שם. המאמר השני עוסק בתוכנית GlobalEd 2 – תכנית לקידום אוריינות המידע והמדע של התלמידים, המבוססת על עקרונות הלמידה מבוססת פרויקטים (PBL) והלמידה הבינתחומית (Interdisciplinary learning).
אוריינות מדעית בבתי ספר
אוריינות מדעית היא היכולת של פרט מסוים להבין חוקים ותיאוריות מדעיות, לזהות את ההבדל בין תיאוריות וטענות מדעיות לפסאודו-מדעיות, ולקבל החלטות בחיים בהתבסס על הידע המדעי העדכני. ניתן לחלק אוריינות מדעית ל-4 קטגוריות:
- אוריינות מדעית תרבותית – אוריינות מדעית ברמה המתאימה לתרבות שבה חי הפרט;
- אוריינות מדעית אזרחית – היכולת להבין מדע בצורה המספיקה לקבל החלטות מיודעות בתחום האזרחי;
- אוריינות מדעית פרקטית – הידע וההבנה המדעית הדרושים על מנת לפתור בעיות פרקטיות בחיי היום-יום;
- אוריינות מדעית אסטתית – ידע והבנה מדעית המעשירים את החיים של הפרט, וההערכה של הפרט ליופי ולאלגנטיות של העקרונות והתורות המדעיים.
פיתוח ידע מדעי ואוריינות מדעית נחשבים כמטרה מרכזית של מערכות חינוך בעולם. אחת הגישות לקידום אוריינות זו נקראת (בפי כותבי המאמר) גישת המומחיות במדע (Scientific expertise approach). על פי גישה זו, טיפוח אוריינות מדעית דורשת שני מימדים. המימד הראשון הוא מימד תכנית הלימודים. מימד זה כולל את הבניית הידע המדעי והכישורים המדעיים הדרושים לשם הנחלת האוריינות המדעית. המימד השני הוא המימד המתודולוגי, והוא כולל את השיטות והאמצעים הדרושים על מנת להבין את הידע המדעי הדרוש על מנת לקבל החלטות מיודעות בסיטואציה נתונה.
המאמר מציג ממצאי סקר שבחן את עמדות המורים בנוגע לאוריינות מדעית ברומניה. זאת בעקבות רפורמה שבוצעה בהדרגה במערכת החינוך הרומנית מאז שנת 2008, אשר שמה דגש רב על הנחלת אוריינות מדעית לתלמידים. רומניה נחשבת (בהתאם לממצאי מחקרים בינלאומים כגון פיז"ה) למדינה בעלת אוריינות מדעית נמוכה. לעומת זאת נמצא בסקרים קודמים כי רוב הציבור מחזיק בעמדות חיוביות לגבי המדע והצורך באוריינות מדעית. ממצאי הסקר:
- רוב המורים ובמיוחד מורים בבתי הספר היסודיים רואים חשיבות רבה בהנחלת אוריינות מדעית לתלמידים.
- היכולת של מורים להעריך בצורה נכונה את איכותם של חומרי לימוד בתחום המדעים מושפעת משלושה גורמים: רמת הכשרתם המדעית, ותק בהוראה והיכולת לזהות את צרכי התלמידים.
- רוב המורים חשים שיש להם את הכשרה המתאימה על מנת להקנות אוריינות מדעית לתלמידים.
- מורים מנוסים יותר מצליחים יותר למצוא וליישם כלים ופרקטיקות למידה להנחלת אוריינות מדעית לתלמידים מאשר מורים מנוסים פחות
מחברי המאמר מסכימים שנראה כי עמדות המורים כלפי אוריינות מדעית הן חיוביות, וכי ההכשרה המקצועית שלהם ומידת הוותק שלהם נמצאות בקשר חיובי עם פרקטיקות חיוביות להנחלת אוריינות כזו.
מקורות
Dragoş, V., & Mih, V. (2015). Scientific literacy in school. Procedia-Social and Behavioral Sciences, 209, 167-172.
פיתוח האוריינות המדעית של התלמידים באמצעות השתתפות בסימולציה של משא ומתן בינלאומי בנושאים מדעיים: פרוייקט גלובל-אד 2
תכנית GlobalEd 2 היא תכנית לקידום אוריינות המידע והמדע של התלמידים[1] המבוססת על עקרונות הלמידה מבוססת פרוייקטים (PBL) והלמידה הבינתחומית (Interdisciplinary learning). התוכנית עובדת באמצעות השתתפות של התלמידים בסימולציה של משא ומתן בינלאומיים על נושאים בעלי חשיבות עולמית אמיתית (כגון התחממות גלובלית, קשרי סחר, גישה למשאבי טבע ועוד). במסגרת התוכנית כל כיתה מייצגת מדינה אחת (למעט ארצות הברית, המיוצגת בידי שניים ממפעילי התוכנית).
התכנית מחולקת לשלושה שלבים: שלב הלמידה, שלב האינטראקציה, ושלב הסקת המסקנות. בשלב הלמידה ניתנים לתלמידים שישה שבועות ללמוד את הסוגיה, כולל את השלכותיה על המדינה אותה הם מייצגים. במסגרת זו הם אמורים ללמוד גם על ההקשר הגיאו-פוליטי של המדינה אותה הם מייצגים והתרבות שלה. לאחר מכן, בשלב האינטראקציה, התלמידים מכל הכיתות דנים בנושא שעל הפרק ומנסים להגיע לפתרון מוסכם שייטיב ככל הניתן עם המדינה אותה הם מייצגים. הדיונים נערכים הן באופן א-סינכרוני (בתכתובות דוא"ל ו-וואטסאפ) והן באופן סינכרוני בכנסים "בינלאומיים". בשלב השלישי- שלב הסקת המסקנות, נערכת חזרה וסיכום של התוכן והכישורים שנלמדו במהלך התכנית.
המחקר המדווח במאמר בחן את השפעת התכנית על האוריינות המדעית של התלמידים. באופן ספציפי נבחנה ההשפעה על יכולת הסקת המסקנות המדעיות שלהם, ועל היכולת שלהם ללמוד באופן מדעי על נושאים בעלי השפעה חברתית ופוליטית (אוריינות מדעית-חברתית; Socio-scientific literacy). בנוסף, החוקרים בחנו האם ההשפעה של התכנית שונה כשמדובר בתלמידים מאשר ההשפעה כשמדובר בתלמידות. המחקר נערך תוך בחינה של האוריינות המדעית לפני העברת התכנית ובחינה נוספת לאחריה.
ממצאי המחקר הראו השפעה קטנה אך מובהקת סטטיסטית על יכולת הסקת המסקנות המדעיות שלהם. נמצאה גם השפעה (מעט קטנה יותר) על האוריינות המדעית-חברתית שלהם. לא נמצא הבדל בהשפעה בין תלמידים לתלמידות. החוקרים מסכמים כי אף שיש עוד הרבה מה ללמוד על הסיבות לכך שההתערבות מצליחה להשפיע לטובה על האוריינות המדעית של התלמידים, הממצאים הראשוניים מצביעים על אפקטיביות שלה בתחום זה.
[1] וכן לקידום הידע המדעי שלהם בסוגיות מרכזיות לעתיד העולם, ולקידום כישורי המשא ומתן שלהם
מקורות
Lawless, K. A., Brown, S. W., Rhoads, C., Lynn, L., Newton, S. D., Brodowiksa, K., … & Wang, M. (2018). Promoting students’ science literacy skills through a simulation of international negotiations: The GlobalEd 2 Project. Computers in Human Behavior, 78, 389-396