חזרה לרשימה
שיעורי השלמה, במסגרתם זוכים תלמידים לתוספת של שעות לימוד פרטניות בתחומי לימוד בהם הם מתקשים, הם דרך מקובלת לסייע לתלמידים המתקשים בהבנת החומר הנלמד. אולם למרות ההיגיון האינטואיטיבי של השיעורים הללו, הפעלה שלהם בקנה מידה רחב היא מורכבת יותר. ההשפעה של הפעלה כזו מושפעת ממשתנים רבים ומגורמים רבים שלעיתים קשה לתת עליהם את הדעת בשלב התכנון. הסקירה היומית של לשכת המדע הראשי בוחנת שתי תכנית בקנה מידה רחב המספקות שיעורי השלמה לתלמידים מתקשים.
המאמר הראשון עוסק בתוכנית המופעלת במדינת פלורידה שבארה"ב ובהשפעות התוכנית בטווח הקצר והארוך. המאמר השני בוחן תכנית שיעורי השלמה המופעלת בצרפת, ומוצא כי לתוכנית דווקא השפעות שליליות על ההישגים החינוכיים של המשתתפים בה בטוח הקצר – בינוני. בחינה של ממצאי המחקרים, וההסברים האפשריים להם, יכול לספק תובנות מעניינות על המורכבות הכרוכה בהפעלת תוכניות התערבות חינוכיות בקנה מידה רחב.
ההשפעה של לימודי השלמה בחטיבות הביניים על הצלחה בחינוך העל -יסודי: עדויות מפלורידה
אחת הדרכים המרכזיות לסייע לתלמידים המתקשים בהבנת החומר הנלמד היא, באופן טבעי, שיעורי השלמה – הוספת שעות למידה פרטניות או בקבוצה קטנה הממוקדות בחומר שהתלמיד מתקשה להבינו. הורים רבים מספקים שיעורי השלמה פרטיים לילדיהם, ומדינות רבות מפעילות תוכניות שמטרתן לאתר תלמידים הזקוקים לשיעורים כאלו ולספק להם אותם. קיימות עדויות מחקריות לא מעטות המצביעות על האפקטיביות קצרת הטווח של שיעורי השלמה כאלו, אולם לא קיימים מחקרים בעלי מערך מחקר כמותני על השפעתן של התוכניות בטווח הארוך.
המאמר הנוכחי שואף לתקן את הפער הזה באמצעות שימוש בנתונים מנהליים ארוכי טווח ממחוז חינוך מרכזי במדינת פלורידה שבארה"ב. מדינה זו מפעילה מזה שנים רבות תכנית במסגרתה תלמידים שאינם מגיעים לסף מסוים של הבנה וידע בחומר הנלמד מחוייבים להשתתף בשיעורי השלמה בנושא בשנה העוקבת. המחקר המוצג במאמר בוחן את השפעתה של תכנית זו על תלמידים המשתתפים בה (באופן ספציפי, תלמידים המקבלים שיעורי השלמה בתחום הקריאה) בטווח הקצר, בטווח הבינוני, ובטווח הארוך.
בטווח הקצר, נמצא כי לתוכנית השפעה חיובית על ציונים בתחום הקריאה בשנה שבה נלקח קורס ההשלמה, אולם לרוע המזל השפעה זו נעלמת לחלוטין בשנתיים שלאחר מכן. לא נמצאה השפעה על הסיכוי להשעייה מבית הספר או למעורבות באירועים משמעתיים בכלל. בטווח הבינוני והארוך, לעומת זאת, נמצאו השפעות חיוביות רבות של התוכנית על התלמידים. כך, נמצאה השפעה חיובית על לקיחת קורסים מתקדמים (המזכים בנקודות זכות אקדמאיות) בתחומי האנגלית, האומנויות או מדעי החברה כבר בתיכון. למרות זאת, לא נמצאה השפעה על הסיכוי לקבלת תעודת בגרות, או על הסיכוי ללקיחת קורסים מתקדמים בתחומי המתמטיקה והמדעים.
בטווח הארוך נמצאה השפעה חיובית קטנה אך משמעותית על הרשמה למוסדות להשכלה גבוהה, וכן על ההרשמה למוסד איכותי או תחרותי להשכלה גבוהה. בנוסף נמצאה השפעה חיובית על הסיכוי להתמיד במוסד האקדמי מעבר לשנה הראשונה ועד לקבלת התואר. לבסוף, ההשפעה החיובית הזו נותרת גם במעבר לשוק העבודה בו נרשמה השפעה חיובית על השכר הממוצע של המשתתפים.
הכותב מסכם כי הניגוד בין התפוגגות ההשפעה בטווח הקצר לבין הישמרותה בטווח הבינוני – ארוך מצביעה על כך שהתוכניות מעניקות למשתתפים כישורים שאינם באים לידי ביטוי במבחנים הסטנדרטיים או במדדים המקובלים בבית הספר.
מקורות
Özek, U. (2021). The effects of middle school remediation on postsecondary success: Regression discontinuity evidence from Florida. Journal of Public Economics, 203, 104518.
השפעתה של תכנית לימודי השלמה רחבת היקף בצרפת על הישגי תלמידים
Effects of a French remedial program on pupils’ educational outcomes
תכנית "רייזד" (Rased)[1] היא תכנית סיוע לתלמידים מתקשים על ידי אספקת שיעורי השלמה עבורם. התוכנית מופעלת בצרפת ברמה הלאומית. במסגרת התוכנית מוענקים לתלמידים שהמורה שלהם מעריך שזקוקים לכך תמיכה פדגוגית, שיעורי השלמה, או סיוע פסיכולוגי. אחד החששות העולים לגבי התוכנית נוגע לכך שאין קריטריונים ברורים לבחירת התלמידים בתוכנית. המאמר שלפנינו בוחן מהם הקריטריונים לפיהם נבחרים בפועל התלמידים להשתתף בתוכנית, מהי השפעת התוכנית על מסלול הלימודים והצלחתם הלימודית של התלמידים בטווח הקצר והבינוני, והאם השפעה זו משתנה בהתאם לרמה האקדמית בה נמצאים התלמידים לפני השתתפותם בתוכנית.
המחקר מסתמך על נתוני סקר פאנל של משרד החינוך הצרפתי, שעקב אחר תלמידים שהחלו את בית הספר היסודי ב-1997 מדי שנה עד שנתם השנייה בבית הספר התיכוני. גודל הדגימה היה כ-10,000 תלמידים מ-1,570 בתי ספר שונים. בתחילת הסקר הוערכה יכולתם של התלמידים בתחומי הידע הכללי, כישורי שפה הגיון ומספרים, יכולת ריכוז, והבנת מושגים כגון זמן ומקום. הסקר כלל גם תוצאות מבחנים של התלמידים בבחינות ארציות במתמטיקה ושפה בשנת 1999 ובשנת 2000. לבסוף הסקר כלל נתוני רקע על הילד, הכיתה ובית הספר בו הוא למד, וכמובן אינדיקציה להשתתפותו בתוכנית רייזד.
ממצאי המחקר
- תלמידים שהוריהם היו בעלי מעמד תעסוקתי גבוה היו בעלי סיכוי רב יותר להתקבל לתוכנית, בלי קשר ליכולותיהם. כמו כן היה אחוז גבוה יותר של תלמידים שהוריהם בעלי אזרחות זרה בקרב משתתפי התוכנית (ביחס לחלקם של אלו באוכלוסיית המחקר).
- ההכללה בתוכנית הושפעה מהערכת המורים את ההתנהגות של הילדים, והרבה פחות מיכולותיהם האקדמיות. במילים אחרות תלמידים רבים שהיו בעלי יכולות אקדמיות גבוהות נכללו בתוכנית למרות שלא בטוח שהיו זקוקים לכך כלל.
- תלמידים מכיתות גדולות יותר, ומאזורים פריפריאליים יותר היו בעלי סיכוי נמוך יותר להיכלל בתוכנית.
לגבי השפעת התוכנית על התלמידים, נמצא כי משתתפי התוכנית היו בעלי סיכוי רב יותר לחזור על שנת הלימודים הראשונה ביחס לתלמידים בעלי יכולות דומות בתחילת התוכנית. בנוסף, ההשתתפות בתוכנית הייתה במתאם שלילי עם הציון במבדקי ההערכה בכיתה ג'. החוקרים מעריכים שהסיבה לתוצאות השליליות הללו היא שהתלמידים החסירו שיעורים שהועברו בכיתה בזמן שהם היו בשיעורי ההשלמה. סיבה אפשרית נוספת היא שהמורים התייחסו אחרת לתלמידים שהשתתפו בתוכנית (אפקט פיגמליון).
[1] שם התוכנית הוא ראשי תבות של ""Réseaux d'Aide aux Elèves en Difficultés – ובתרגום לאנגלית: “Networks for Specialized assistance to Pupils in Difficulty”
מקורות
Bonnard, C., Giret, J. F., & Sauvageot, C. (2018). Effects of a French remedial program on pupils’ educational outcomes. International Journal of Educational Research, 90, 95-106.