חזרה לרשימה
על מנת להתמודד עם מגיפת הקורונה, נקטו רוב מדינות העולם במדיניות של סגירת מערכת החינוך ללמידה פנים אל פנים. המעבר ללמידה מרחוק שנכפה על בתי ספר בעקבות כך השפיע ללא ספק על הישגיהם הלימודיים ועל רווחתם הנפשית של התלמידים. השפעה זו מתחילה להתבהר במחקרים שהופיעו בספרות האקדמת בחודשים האחרונים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי כוללת מחקר אקדמי אחד ומאמר חצי-אקדמי אחד שבחנו את ההשפעה הזו.
המאמר הראשון בחן את הדרך בה השפיעה הלמידה מרחוק על תחושת התלמידים שהם חשובים ומשמעותיים למישהו. תחושה זו נמצאת בקשר הדוק עם הרווחה האישית והבריאות הנפשית של תלמידים. המאמר השני מציג סקירה, מטעם ג'ון הטי, אחד מחוקרי החינוך המובילים בעולם, של מחקרים כמותניים בעלי מערך מחקר "חזק" (Robust) אודות השפעת הלמידה מרחוק על תלמידים. הטי מגיע למסקנה לפיה ההשפעה השלילית היא קלה וחולפת, ואף מוצא נקודות אור משמעותיות במעבר ללמידה מרחוק עבור חלק מהתלמידים.
למידה מרחוק לעומת למידה פנים אל פנים ביחס לתחושת התלמידים שהם חשובים ומשמעותיים במהלך תקופת הקורונה: דוח קצר
ההרגשה שהאדם הוא חשוב ומשמעותי לאחרים היא בעלת תפקיד מרכזי ברווחתו האישית ובריאותו הנפשית של הפרט. תחושה זו משמעותית לכולם, אבל במיוחד לגילאי הילדות המאוחרת וגיל ההתבגרות. בהתחשב בעובדה שתחושה זו קשורה בקשר הדוק עם שותפות בתהליכים חברתיים (כמו למשל מפגש עם חברים) נשאלת השאלה כיצד משפיע המעבר ללמידה מרחוק במהלך מגיפת הקורונה על תחושת החשיבות והמשמעותיות של התלמידים.
המאמר שלפנינו מציג מחקר שבחן את השאלה תוך שימוש בנתוני סקר שנערך בקרב תלמידי כיתות ד'-יב' בקנדה. הממשל באונטריו שבקנדה פתח, בתגובה למגיפת הקורונה, בפני תלמידים בבית ספר יסודי את האפשרות לבחור בין למידה מרחוק ללמידה פנים אל-פנים, ובפני תלמידים בבית הספר העל-יסודי את האפשרות לבחור בין למידה מרחוק ללמידה היברידית (פנים אל פנים ומרחוק לסירוגין). עובדה זו הפכה את התלמידים שם למושאים אידיאליים למחקר, בו הועבר להם שאלון שבחן את המודל הלימודי שלהם ואת מידת התחושה של חשיבות ומשמעותיות שלהם.
ממצאי המחקר
- תלמידים שלמדו פנים אל פנים דיווחו בממוצע על יותר תחושה שהם משמעותיים וחשובים מאשר אלו שלמדו בלמידה היברידית או בלמידה מרחוק בלבד
- לא נמצאו הבדלים בין תחושת המשמעותיות של תלמידים לעומת זו של תלמידות
- נמצא הבדל מבחינת הגיל – תלמידים ביסודי שלמדו פנים אל פנים דיווחו בממוצע על יותר תחושה שהם משמעותיים וחשובים מאשר תלמידים בעל-יסודי שלמדו בלמידה היברידית. זאת למרות שתלמידי תיכון מדווחים בדרך כלל על תחושה גבוהה יותר של משמעותיות מאשר תלמידים ביסודי.
הסבר אפשרי אחד לממצאים הללו הוא כי תלמידים שבחרו ללמוד מרחוק היו אלו שתחושת המשמעותיות שלהם הייתה נמוכה יותר מאשר תלמידים אחרים. כדי לבחון הסבר זה שאלו החוקרים את התלמידים מה הייתה תחושת המשמעותיות שלהם לפני המגיפה. הממצאים הראו שלא היו הבדלים בין הקבוצות בתחושה זו. המחברים מסכמים באמרם שבהמשך ראוי לבחון אסטרטגיות לצמצום ההשפעה של מגיפת הקורנה ושל הלמידה מרחוק על מאפיינים רגשיים חברתיים של התלמידים, בנוסף, כמובן, לשקילת ההשפעה שלהם על התפשטות המגיפה.
מקורות
Vaillancourt, T., Brittain, H., Krygsman, A., Farrell, A. H., Pepler, D., Landon, S & Vitoroulis, I. (2021). In-Person versus Online Learning in Relation to Students’ Perceptions of Mattering During COVID-19: A Brief Report. Journal of Psychoeducational Assessment, 07342829211053668.
שיר הלל למומחיות: מה למדנו מתקופת הקורונה ואיך נוכל ליישם את הגישה החדשה ללמידה?
An Ode to Expertise: What have we learnt from COVID and how can we apply our new learning?
במאמר שפורסם במגזין "חינוך היום" פורס חוקר החינוך הנודע ג'ון הטי (John Hattie) את הלקחים המרכזיים שניתן להפיק, לדעתו, ממחקרי חינוך שבוצעו בעת מגיפת הקורונה. הטי מתמקד בשני תחומים: בהשפעות המגיפה על ההישגים החינוכיים של התלמידים, והשפעותיה על המצב הרגשי-חברתי שלהם. בניגוד לתפיסה הרווחת, לפיה המעבר ללמידה מרחוק (או ללמידה היברידית) פגע קשות בשני התחומים הללו, התמונה העולה מהמחקרים שמציג הטי מורכבת יותר. על פי תמונה זו, לא זו בלבד שההשפעות השליליות אינן חמורות כפי שנתפס בציבור, אלא ישנן אפילו השפעות חיוביות על חלק מהתלמידים, בחלק מהתחומים.
בנוגע להישגים החינוכיים, הטי מציג 6 מחקרים הכוללים מטא-אנליזות, סקירות ספרות שיטתיות ומחקרי אורך. בנוסף, הטי מפיק מסקנות ממחקרים אודות אסונות משנים קודמות שהביאו להפסקת המהלך התקין של הלימודים: רעידות אדמה, התפרצות הרי געש וסופות. התמונה העולה מהמחקרים הללו היא כי אמנם הייתה השפעה שלילית על הישגי התלמידים בעת הקורונה אך השפעה זו הייתה (בממוצע) קטנה מאוד. יתרה מכך, ההשפעה לא נותרה משמעותית בטווח הבינוני, ובבתי ספר שחזרו ללימודים כרגיל הפער שנצבר נעלם במלואו בתוך זמן קצר.
בנוגע למצבם הרגשי והחברתי של התלמידים, הטי מציג ממצאים מ-7 מחקרים וסקירות. התמונה המצטיירת מממצאים אלו מורכבת אפילו יותר מאשר זו שהוצגה בהקשר של הישגים לימודיים. מצד אחד, בממוצע, תלמידים דיווחו על רווחה אישית (Wellbeing) ברמה נמוכה וכן על עלייה בתחושות לחץ ודיכאון. מהצד השני מצבם של תלמידים שהפגינו רמות גבוהות של דיכאון וחרדה בתקופה שלפני המגיפה לא רק שלא הורע אלא אפילו השתפר בזמן הסגר. יתרה מכך – מחקר שבחן את רמות הפגיעה העצמית וההתאבדות ב-18 ארצות מערביות הראה שברובן הגדול (13 מתוכן) המצב השתפר ורק ב-4 המצב הורע. גם כאן הירידה הממוצעת במצבם של התלמידים נעלמה לאחר החזרה לשגרה. כל זאת, יש לזכור, בתקופה בה החיים השתבשו ומגיפה מסוכנת מביאה למקרי מוות לא מעטים.
הטי מסכם כי תקופת המגיפה אפשרה למורים ומנהלים רבים להתנהל בצורה עצמאית יותר ולייצר בעצמם את התנאים הנדרשים לרווחת תלמידיהם. ההשפעה החלשה יחסית של המגיפה של התלמידים היא עדות ליכולות ולמוכנות להשקיע של אותם אנשי חינוך. חשוב ללמוד מכך גם בעתיד ולא לאבד את אשר הושג בעת החזרה לשגרת הלימודים הרגילה.
מקורות
Hattie, J. (2021, August). An Ode to Expertise: What have we learnt from COVID and how can we apply our new learning. In Victoria Education State Principals Conference.